מסקנתי,
כפי שנוסחה ברשומות הקודמות היא, שהיהודים אינם מסוגלים לקיים מדינה משלהם לאורך
זמן והנסיון לייצר כאן מדינה יהודית נועד מראש לכישלון.
ההיסטוריה
הקשה והארוכה של היהודים בגלות, עיקרה, למעשה, את יכולתם של היהודים לקיים מדינה
משלהם ולהמשיך להיות קהילה יהודית. הקהילות היהודיות עברו תהליך כל כך עמוק של
התאמה לחיים בתפוצות, כמיעוט תחת שלטון זר, שהן איבדו את היכולת לחיות אחרת.
הקהילה
היהודית עברה אופטימיזציה לחיים, כמיעוט שאמור להלחם על חייו וזכויותיו. היא אינה
יכולה לחיות אחרת.
הקהילה
היהודית נושאית עמה עמוק בישותה ומורשתה את ההתנגדות לשילטון ולחוק והיא מאכלת גם
את השלטון והקיום העצמאי של מדינת היהודים. זוהי אירוניה מרה של ההיסטוריה.
פיתרון
למצב יכול היה להמצא בהעברת השילטון בישראל לידי הפלסטינים וחזרה של הקהילה היהודית
לחיים כמיעוט תחת שילטון זר. פיתרון כזה היהודים, כמובן לא יעלו בדעתם. אלא שגם
הפלסטינים, אם הם רואים את המציאות נכוחה, לא יסכימו לסידור כזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה