חברה בהתפוררות

צד אחר של קריסת המערכות במדינת ישראל היא התפוררותה של החברה. למרות הנסיונות של כל שופרות התעמולה ואמצעי התקשורת "הממלכתיים" להציג את החברה היהודית בישראל כחברה מאוחדת, חשפה המחאה החברתית של השנה שעברה סדקים בתדמית הזאת.

המחאה הינה עדיין בתחילת הדרך ואינה מגובשת, אבל האחוזים הגבוהים של התמיכה בה מראים שמשהו פה רקוב. לאזרחים הלא-מקושרים, אשר אינם שייכים לאחת מקבוצות הכוח שהשתלטו על הכלכלה, התקשורת ומנגנוני השלטון, נמאס להיות פרה חולבת. הם מרגישים שבמשך שנים, מכרו להם "ציונות" ו"ביטחון" כדי לשמור אותם צייתנים ושקטים.

ואכן, החברה בישראל הפכה להיות כוחנית, גזענית ומכוערת במהירות שיא, יחסית לגילה הצעיר של המדינה והתנאים בהם היא הוקמה. כל מי שתפסו עמדת כוח, נאחזו בה ועשו הכל כדי לשמר את יתרונם וכל מחיר הצדיק את המטרה הזאת.

די להסתכל על מנהלים של חברות מפסידות, אשר מושכים משכורות עתק ודואגים לקרוביהם ומקורביהם. הבנקים, חברות ביטוח וחברות ההשקעות יצרו מונופולים וחיסלו כל תחרות. הם חוגגים על עמלות ודמי ניהול, אותם הם מעלים כל אימת ששורת הרווח במאזן יורדת ופטורים מכל צורך לשרת את הצרכנים ולדאג לאינטרסים שלהם. הועדים הגדולים בחברת החשמל, הסתדרות המורים, הרכבת והנמלים, שעושים כל שלאל ידם לבלום כל שינוי ושיפור במערכות עליהם הם אחראים. רוב כלי התקשורת שאמורים לספק לנו אינפורמציה אוביקטיבית ומאוזנת על המצב במדינה, מתחנפים לצופים ומספקים ספינים וריגושים במקום חדשות ופרשנות.

המחאה החברתית אמנם העלתה את הנושאים האלה על סדר היום, אלא שעדיין הדיון אמוציונלי ושטחי. מעטים מעזים לתהות למה הציבור הסכים במשך 64 שנים עם השיטה הזאת ולמה גם עכשיו המחאה כל כך מהוססת ולא ממוקדת.


מעבר למונופולים הכלכליים קיימים כוחות נוספים המונעים בכל כוחם שינוי במצב הקיים. הכח האחד הוא הדתיים, אשר הצליחו למצב את עצמם כנושאי דגל היהדות וגורפים כסף ועוצמה על חשבון "החמור החילוני". הכח האחר הוא ה"ביטחוניסטים" - אנשי מערכת הביטחון, אנשי התעשיות הביטחוניות וכל מי שהגיע לדרגת רב-סרן בצבא. הם מקדשים את הביטחון וסוגדים לו מעבר לכל פרופורציה ולמרות שישראל כבר אינה נמצאית תחת איום קיומי ישיר. הם מונעים כל דיון בתקציבי הביטחון וביקורת על ניהולם ומביאים בכך לתוצאה הפוכה של ניהול מושחת ובזבזני של התקציב ופגיעה במערכת עליה הם מגינים.


תהליך נוסף אשר מאיים על החברה היהודית בישראל הינו העמקת השנאה בין השבטים השונים. אשכנזים, מזרחים, רוסים, דתיים, חילונים. כל פלג יעשה הכל לפגוע, להשמיץ ולהשפיל את הפלג האחר, גם במחיר של פגיעה במדינה. כאן, יש לציין, יש חלק למפלגות ולפוליטיקאים, שלא בחלו בכל צורה של הסתה, כדי לקדם את האינטרסים שלהם.

התסמינים בחברה הישראלית דומים במלואם לחיים בסביבה הנשלטת על ידי ארגוני פשע מאורגן. כאשר מערכת אכיפת החוק משותקת והחזק שולט, כל מה שנשאר לאדם הפשוט הוא להנמיך פרופיל, ללכת עם הזרם, להתחבר לחזקים ולקוות לטוב.

ברשומה הבאה, אכנס לניתוח של הסיבות שהביאו אותנו למצב העגום הזה.